גזר דין בתיק ת"פ 48462-09-11

1.         הנאשם הורשע לאחר ניהול הליך הוכחות בביצוע עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 379 ו- 382(ב)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.         בהתאם לעובדות כתב האישום בו הורשע הנאשם, הנאשם ביום 31.8.11 בתל שבע, תקף את בנו הקטין (כבן 10), (להלן: "הקטין") בכך שסטר לו על פניו והיכה בחוזקה בגבו וכתוצאה מכך נפל הקטין ארצה.

3.         ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר מותנה בן 12 חודשים התלוי ועומד כנגד הנאשם לריצוי במצטבר.

            ב"כ המאשימה ציינה כי לשיטתה מתחם הענישה ההולם נע בין 0-6 חודשי מאסר בפועל, ואולם בנסיבות העניין יש להטיל עונש של 6 חודשי מאסר.

            ב"כ המאשימה הדגישה כי לנאשם עבר פלילי וכי הנאשם לא לקח אחריות למעשיו. עוד הוסיפה ב"כ הנאשם כי לנאשם הרשעה קודמת בעבירות אלימות במשפחה (מושא המאסר המותנה) שניתנה בעניינו כשנה וחצי לפני האירוע בתיק זה, דהיינו מדובר בנאשם שלא מפנים את חומרת מעשיו ולא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו.

            ב"כ המאשימה צרפה פסיקה לתמיכה בטענותיה.

4.         ב"כ הנאשם עתר להאריך את המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם תוך השתת עונש של פיצוי.

            ב"כ הנאשם הדגיש כי לא צריך לזקוף לחובת הנאשם את העובדה שכפר וניהל הליך הוכחות, מה עוד שעשה כל שניתן כדי למזער את הפגיעה בילדיו במהלך עדותם בבית המשפט.

            ב"כ הנאשם סבר כי עמדת המאשימה באשר למתחם הענישה הינה עמדה הגונה, אם כי לשיטתו העונש הראוי בתוך המתחם צריך להיות ברף התחתון.

            ב"כ הנאשם סבור כי לא יהא זה מידתי להפעיל מאסר מותנה בן 12 חודשים בגין האירוע בו הורשע הנאשם.

            ב"כ הנאשם הוסיף כי אין נסיבות לחומרא לאירוע, כי אין תכנון מוקדם וכי לא נגרמו חבלות למתלונן.

            ב"כ הנאשם טען כי לנאשם עבר פלילי שאינו מכביד בתחום האלימות. ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם ניתק מגע עם משפחתו, כי היה נתון בתנאים מגבילים משך תקופה ואף היה מספר ימים במעצר של ממש.

            ב"כ הנאשם צרף פסיקה לתמוך בטענותיו.

5.         הנאשם אמר את דברו בבית המשפט. הנאשם מסר כי הוא בן 41, עובד במטבח במע"צ וישן במשרד, שכן הוא חסר בית.

6.         מתחם העונש ההולם בגין העבירה בה עסקינן צריך לנוע בין מאסר מותנה לצד עונשים נלווים לבין חצי שנת מאסר בפועל.

            בקביעת מתחם זה התחשבתי בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כפי שיפורט להלן.

7.         הנאשם עבר עבירה של תקיפה סתם כלפי בנו, עבירה לפי סעיף 379 + 382(ב)(2).

            הערך המוגן בעבירה זו הינו משולב. בעבירת תקיפה סתם הערך המוגן הוא שמירה על שלומו וגופו של האדם כמו גם על כבודו.

            הערך המוגן בעבירת תקיפת קטין עליו היה אחראי הנאשם, מהיותו אביו, הינה שמירה על מסגרת חיים שלמה ובריאה בתוך התא המשפחתי והגנה על בריאותם ושלומם הגופני והנפשי של הקטינים החיים תחת השגחתם של ההורים.